Dīgha Nikāya 25

Udumbarika-Sīhanāda Sutta—אוּדוּמְבַּרִיקַה-סִיהַנָאדַה סוּטַּה

25. השיחה על שאגת האריה באוּדוּמְבַּרִיקַה

סיפורו של הנווד הרוחני נִיגְרוֹדְהַה (Nigrodhaparibbājakavatthu)

כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בפסגת הנשרים אשר ברָאגַ'גַהַה. באותה עת הנווד הרוחני נִיגְרוֹדְהַה התגורר במגורי הנוודים הרוחניים של האוּדוּמְבַּרַקִים עם קהל גדול של כשלושת אלפים נוודים רוחניים. בוקר אחד הגיע בעל-הבית סַנְדְהָאנַה אל רָאגַ'גַהַה על מנת לראות את הבּוּדְּהַה, וחשב לעצמו: 'אין זה הזמן המתאים לראות את הבּוּדְּהַה המכובד, הוא בהתבודדות. אין זה הזמן המתאים לראות את הנזירים המתרגלים, הם בהתבודדות. מדוע שלא אלך אל מגורי הנוודים הרוחניים של האוּדוּמְבַּרַקִים ואקרא לנִיגְרוֹדְהַה.' וכך עשה.

באותה עת ישב נִיגְרוֹדְהַה בקרב קהל גדול של נוודים רוחניים אשר צעקו וצרחו ועשו המולה גדולה תוך שהם עוסקים בשיחות חסרות תכלית בנושאים שונים אודות מלכים, שודדים, שרים, צבאות, סכנות, מלחמות, מאכלים, משקאות, בגדים, מיטות, זרים, בשמים, קרובי משפחה, כלי-רכב, כפרים, עיירות וערים, ארצות, נשים, גיבורים, שיחות רחוב ורכילויות, שיחות על אלו שאינם עוד, שיחות סרק, העלאת השערות אודות העולם והים, שיחות על קיום ואי-קיום.

כאשר נִיגְרוֹדְהַה ראה את סַנְדְהָאנַה מתקרב מרחוק, הוא קרא את תלמידיו לסדר ואמר: "היו שקטים, רבותיי, אל תעשו רעש רבותיי! בעל-הבית סַנְדְהָאנַה, תומכו של הפרוש גוֹטַמַה מתקרב. הוא אחד מהתומכים בעלי-הבית לובשי-הלבן של הפרוש גוֹטַמַה ברָאגַ'גַהַה. האנשים הטובים האלה אוהבים שקט, הם למדו לחיות בשקט ומדברים בשבחי השקט. אם יראה שהקבוצה הזו שקטה, קרוב לוודאי שירצה לבוא לבקר אותנו." לשמע הדברים השתתקו הנוודים.

לאחר מכן ניגש סַנְדְהָאנַה אל נִיגְרוֹדְהַה, החליף עמו ברכות נימוסין, התיישב במקום ראוי, ואמר: "רבותיי המכובדים, האופן בו נוודים רוחניים מאמונה אחרת נוהגים לעשות כאשר הם מתאספים יחד הוא דבר אחד: הם עושים המולה גדולה ועוסקים בשיחות חסרות תכלית בנושאים שונים אודות מלכים, שודדים, שרים, צבאות, סכנות, מלחמות, מאכלים, משקאות, בגדים, מיטות, זרים, בשמים, קרובי משפחה, כלי-רכב, כפרים, עיירות וערים, ארצות, נשים, גיבורים, שיחות רחוב ורכילויות, שיחות על אלו שאינם עוד, שיחות סרק, העלאת השערות אודות העולם והים, שיחות על קיום ואי-קיום. ואילו דרכו של הבּוּדְּהַה המכובד היא שונה: הוא תר אחר מקום מגורים ביער, במעבי הג'ונגל, שקט, עם מעט רעשים וקולות, הרחק מההמונים, ללא הפרעות מאנשים, אשר מתאים מאוד להתבודדות."

ונִיגְרוֹדְהַה השיב: "ובכן, בעל-בית, האם אתה יודע עם מי הפרוש גוֹטַמַה מדבר? עם מי הוא משוחח? ממי הוא מקבל את צלילות חוכמתו? חוכמתו של הפרוש גוֹטַמַה נהרסת בגלל חיי הבדידות, הוא אינו מורגל לאסיפות, אינו טוב בניהול שיחות, הוא מנותק לגמרי. כפי שביזון מסתובב בשוליים, כך גם הפרוש גוֹטַמַה. למעשה, אם הפרוש גוֹטַמַה היה מגיע לאסיפה הזו, היינו מביכים אותו באמצעות שאלה אחת ויחידה, היינו הופכים אותו במכה כאילו היה קערה ריקה."

כעת, הבּוּדְּהַה שמע את חילופי הדברים האלה בין סַנְדְהָאנַה ונִיגְרוֹדְהַה באמצעות האוזן-השמימית הטהורה העולה על טווח השמיעה האנושית. ולאחר שירד מפסגת הנשרים, הגיע אל שטחי האכלת הטווסים בסמוך לאגן סוּמָאדְהָאנַה, ושם התהלך הלוך ושוב באוויר הפתוח. נִיגְרוֹדְהַה קלט אותו במבטו וקרא את חבורתו לסדר באמירה: "רבותיי, היו שקטים, היו פחות רועשים! הפרוש גוֹטַמַה מתהלך הלוך ושוב בסמוך לאגן סוּמָאדְהָאנַה. הוא אוהב שקט, הוא מדבר בשבחי השקט. אם יראה שהחברה הזו שקטה, קרוב לוודאי שירצה לבוא לבקר אותנו. אם יבוא, נציג את השאלה הבאה בפניו: 'אדוני, מהי התורה הזו על פיה הבּוּדְּהַה המכובד מאמן את תלמידיו, ואשר התלמידים האלה המאומנים כך מפיקים ממנה תועלת ומקבלים אותה כתמיכה המרכזית שלהם וכחיים הרוחניים השלמים?' לשמע הדבר, שתקו הנוודים.

תורת ההמנעות מסגפנות (tapojigucchāvādo)

לאחר מכן ניגש הבּוּדְּהַה אל נִיגְרוֹדְהַה, ונִיגְרוֹדְהַה אמר: "בוא, אדון מכובד, ברוך הבא האדון המכובד! סוף סוף הבּוּדְּהַה המכובד סטה מדרכו להגיע לכאן. שב בבקשה, אדוני, הנה מושב מוכן." הבּוּדְּהַה התיישב על המושב המוכן ונִיגְרוֹדְהַה לקח מושב נמוך והתיישב במקום ראוי. ואז אמר לו הבּוּדְּהַה: "מה היה נושא שיחתכם עכשיו? לאיזו שיחה הפרעתי?" ונִיגְרוֹדְהַה השיב:

"אדוני, ראינו את הבּוּדְּהַה המכובד מתהלך הלוך ושוב בשטחי האכלת הטווסים בסמוך לאגן סוּמָאדְהָאנַה וחשבנו: 'אם הפרוש גוֹטַמַה יבוא, נוכל לשאול אותו את השאלה הבאה: אדוני, מהי התורה הזו על פיה הבּוּדְּהַה המכובד מאמן את תלמידיו, ואשר התלמידים האלה המאומנים כך מפיקים תועלת ממנה ומקבלים אותה כתמיכה המרכזית שלהם וכחיים הרוחניים השלמים?"

"נִיגְרוֹדְהַה, יהיה לך קשה להבין את התורה אותה אני מלמד את תלמידיי, כבעל השקפות שונות, בעל נטיות אחרות ונתון להשפעות אחרות, כהולך בעקבות מורה אחר… אם כך, קדימה, נִיגְרוֹדְהַה, שאל אותי על הלימוד שלך, אודות הסגפנות הקיצונית שלך. כיצד התנאים של הסגפנות והעינוי-העצמי מתמלאים, וכיצד הם אינם מתמלאים?"

לשמע הדבר הנוודים עשו רעש והמולה גדולים בקריאות: "זה מדהים, זה נפלא, כמה עצומים כוחותיו של הפרוש גוֹטַמַה בהמנעות מהצגת התיאוריות שלו והזמנת אחרים לדון בשלהם!"

לאחר שהשתיק אותם, אמר נִיגְרוֹדְהַה: "אדוני, אנו מלמדים את הסגפנויות הגבוהות, אנו מקבלים אותן כהכרחיות, אנו פועלים על פיהן. מאחר שכך המצב, מה מהווה את מילואן או אי מילואן?"

"נִיגְרוֹדְהַה, נניח שסגפן ערום אינו נוהג בריסון על פי כללי הנימוס—הוא מלקק את ידיו, ואינו מגיע או עומד במקום כאשר הוא מתבקש, אינו מקבל אוכל שמוצע או מוכן עבורו, או מקבל הזמנה לארוחה. הוא אינו מקבל אוכל מתוך סיר או מחבת, וגם לא על מפתן, בין עצי הסקה או מכותש האורז, וגם לא היכן ששני אנשים אוכלים, מאישה בהריון או אישה מניקה, או מאישה החיה עם גבר, וגם לא מלקטים, או מהיכן שכלב עומד או היכן שזבובים מרחפים. הוא אינו אוכל דגים או בשר ולא שותה רום או משקאות חריפים או דייסת אורז תוססת. הוא פרוש של בית-אחד או פרוש של מנה-אחת, פרוש של שני-בתים, או פרוש של שבע-מנות, או פרוש של שבעה בתים. הוא מתקיים על תרומת מזון אחת, שתיים או אפילו שבע, הוא אוכל רק פעם אחת ביום, פעם ביומיים, פעם בשבעה ימים. הוא נוהג לאכול אורז רק פעמיים בחודש. אלה נחשבים כתרגולים נאותים.

או שפרוש הופך לאוכל-עשבים, אוכל-דוחן, אוכל-אורז-גולמי, אוכל-אורז-פרא, אוכל צמחי-מים, אוכל אבקת-קליפות-אורז, אוכל קרום-אורז, אוכל פרחי זרעי-שמן, של דשא או דשן פרות, של שורשים ופירות יער, או אוכל פירות נופלים. הוא לובש בד קנאביס גס או בד מעירוב חומרים, תכריכי גופות, סמרטוטים מערימת אשפה, בגד מבד-קליפת-עץ, עור אנטילופה, עשב, קליפת עץ, שערות גילוח, סדינים משערות אדם או שיער סוס, או מכנפי ינשוף. הוא תולש שערות ראש וזקן, ומקדיש עצמו לתרגול הזה. הוא פרוש עטוי-קוצים, בונה את מיטתו מהם, ישן לבדו בבד ספוג בוץ רטוב, חי באוויר הפתוח, מקבל כל מושב שמוצע לו, חי על זוהמה ומכור לתרגול הזה, פרוש שאינו שותה מים ומכור לתרגול הזה, או שהוא חי ממוקד בתרגול של רחצה שלוש פעמים לפנות ערב.

מה דעתך, נִיגְרוֹדְהַה, האם הסגפנות הגבוהה מתמלאת במקרה זה או לא?"

"אכן כן, אדוני, היא מתמלאת."

פגמי הסגפנות (upakkileso)

"אך נִיגְרוֹדְהַה, אני טוען שהסגפנות הגבוהה הזו יכולה להמצא שגויה באופנים שונים."

"באיזה אופן, אדוני, אתה טוען שהיא יכולה להמצא שגויה?"

"נִיגְרוֹדְהַה, קח לדוגמא את המקרה של סגפן המתרגל סגפנות מסויימת. כתוצאה מכך, הוא מרוצה ומסופק כאשר הוא משיג את מטרתה. זהו פגם בסגפן הזה. או לחילופין כאשר הוא עושה זאת הוא מרומם את עצמו ומזלזל בערכם של אחרים. גם זהו פגם בסגפן הזה. או לחילופין הוא הופך שיכור ומסונוור מיהירות, ולכן חסר זהירות. גם זהו פגם בסגפן הזה.

בנוסף, סגפן מתרגל סגפנות מסויימת אשר מזכה אותו ברווחים, כבוד ותהילה. כתוצאה מכך הוא מרוצה ומסופק כאשר הוא משיג את מטרתה. וזהו פגם בסגפן הזה. או לחילופין כאשר הוא עושה זאת הוא מרומם את עצמו ומזלזל בערכם של אחרים. וזהו פגם בסגפן הזה. או לחילופין הוא הופך שיכור ומסונור מיהירות, ולכן חסר זהירות. זהו פגם בסגפן הזה.

בנוסף, סגפן מתרגל סגפנות מסויימת והוא מחלק את מזונו לשתי ערמות, ואומר: 'זה מתאים לי, וזה לא מתאים לי!' ומה שאינו מתאים לו הוא דוחה בלהיטות, בעוד מה שמתאים לו הוא אוכל בחמדנות, בפזיזות ובתאוותנות, מבלי לראות את הסכנה, מבלי לחשוב על ההשלכות. זהו פגם בסגפן הזה.

בנוסף, סגפן מתרגל סגפנות מסויימת לשם רווחים, כבוד ותהילה, במחשבה: 'מלכים ושרים, בני-לוחמים, ברהמינים בעלי-בית, ומורים רוחניים יכבדו אותי.' זהו פגם בסגפן הזה.

בנוסף, סגפן מזלזל בערכם של פרושים וברהמינים מסויימים ואומר: 'ראה כיצד הוא חי בשפע, אוכל כל מיני דברים! בין אם הם מתרבים משורשים, מגזעים, מנבטים, משלוחות או מזרעים כחמישי, הוא לועס את כולם עם לסת הברק שלו, והם עוד קוראים לו פרוש!' וזהו פגם בסגפן הזה.

או שהוא רואה פרוש או ברהמין אחר המוערך מאוד על ידי משפחות ומקבל כבוד, הוקרה והערצה, והוא חושב: 'הם מעריכים מאוד את ה'חי-בעושר' הזה—הם מכבדים, מוקירים ומעריצים אותו, בעוד שאני—פרוש וסגפן אמיתי, לא מקבל יחס כזה!' כך הוא מקנא בשל בעלי-הבית האלה. וזהו פגם בסגפן הזה.

בנוסף, סגפן ממלא עמדה בכירה. וזהו פגם בסגפן הזה.

או שהוא מתהלך סביב בראוותנות בקרב משפחות, כאילו לומר: 'ראו, זוהי דרך הפרישות שלי!' וזהו פגם בסגפן הזה.

או שהוא מתנהג בערמומיות. כאשר הוא נשאל: 'האם אתה מאשר זאת?' למרות שאינו מאשר הוא אומר: 'אני מאשר', או למרות שהוא מאשר זאת הוא אומר: 'אינני מאשר.' בדרך זו הוא הופך שקרן בהכרה מלאה. וזהו פגם בסגפן הזה.

בנוסף, כאשר הטַטְהָאגַטַה או תלמיד של הטַטְהָאגַטַה מציג את הדְהַמַּה באופן שהסגפן אמור לתת את הסכמתו, אך הסגפן נמנע מלתת את הסכמתו. וזהו פגם בסגפן הזה.

או שהוא כועס ובעל מזג רע. וזהו פגם בסגפן הזה.

או שהוא אכזר וזדוני, קנאי ומלא קנאה, ערום וערמומי, עיקש וגאוותן, בעל תשוקות רשע ותחת השפעתן, בעל השקפות שגויות ונתון לדעות קיצוניות. הוא מוכתם בארציות, אוחז בהשקפותיו בעוצמה, חסר רצון לוותר. זהו פגם בסגפן הזה.

מה דעתך, נִיגְרוֹדְהַה? האם הדברים האלה הם פגמים בסגפנות הגבוהה או לא?"

"בוודאי שכן, אדוני. ייתכן שסגפן יחיד יהיה בעל אחד מהפגמים הללו, או בעל כל הפגמים האלה גם יחד."

הטיהור העצמי המשני עד הקליפה החיצונית (parisuddhapapaṭikappattakathā)

-14 "כעת, נִיגְרוֹדְהַה, קח לדוגמא את המקרה של סגפן מסויים אשר מתרגל סגפנות מסויימת. כתוצאה מכך הוא אינו מרוצה ומסופק לאחר שהשיג את מטרתה. במקרה זה, במובן זה הוא מטוהר. בנוסף, הוא אינו מרומם את עצמו או מזלזל בערכם של אחרים… (וכך גם לגבי כל הסגפנויות שנזכרות בפסקאות 10–11). כך הוא אינו הופך לשקרן בהכרה מלאה. במובן זה הוא מטוהר.

בנוסף, כאשר הטַטְהָאגַטַה או תלמיד של הטַטְהָאגַטַה מציג את הדְהַמַּה באופן שהסגפן אמור לתת את הסכמתו, והסגפן נותן את הסכמתו. במובן זה הוא מטוהר.

והוא אינו כועס ואינו בעל מזג-רע. במובן זה הוא מטוהר.

והוא אינו אכזר וזדוני, קנאי ומלא קנאה, ערום וערמומי, עיקש וגאוותן, הוא חסר תשוקות רשע ואינו תחת השפעתן, הוא נטול השקפות שגויות ואינו נתון לדעות קיצוניות. הוא אינו מוכתם בארציות, אינו אוחז בהשקפותיו בעוצמה, ואינו חסר רצון לוותר. במובן זה הוא מטוהר.

מה דעתך, נִיגְרוֹדְהַה? האם הסגפנות הגבוהה מטוהרת באמצעות הדברים האלה או לא?"

"בוודאי שכן, אדוני, היא מגיעה לפיסגתה שם, חודרת אל הגרעין."

"לא, נִיגְרוֹדְהַה, היא אינה מגיעה לפיסגה שם, ואינה חודרת אל הגרעין. היא רק מגיעה לקליפה החיצונית."

"אם כך, אדוני, כיצד סגפנות מגיעה לפיסגתה, וחודרת אל הגרעין? יהיה טוב אם הבּוּדְּהַה המכובד היה גורם לסגפנות שלי להגיע לפיסגתה, לחדור אל הגרעין."

הטיהור העצמי המשני עד הקליפה הפנימית (parisuddhatacappattakathā)

"נִיגְרוֹדְהַה, קח לדוגמא את המקרה של סגפן אשר שומר על הריסון בארבעה אופנים. למה הכוונה? הנה, סגפן אינו פוגע ביצור חי, אינו גורם ליצור חי להפגע, ואינו מאשר פגיעה כזו. הוא אינו לוקח מה שלא ניתן לו, או גורם לדבר להילקח, או מאשר לקיחה כזו. הוא אינו אומר שקר, או גורם לשקר להאמר, או מאשר אמירת שקר כזו. הוא אינו משתוקק לעוד, גורם לאחרים לעשות כך, או מאשר השתוקקות כזו. בדרך זו, סגפן שומר על הריסון בארבעה אופנים. ובאמצעות הריסון הזה, באמצעות הריסון כסגפנות שלו, הוא בוחר במסלול המוביל מעלה ואינו נופל חזרה לדברים נחותים.

לאחר מכן הוא מוצא מקום מגורים מבודד, למרגלות עץ ביער, במערה או בערוץ בהר, באדמות קבורה, במעבה הג'ונגל, או במרחבים פתוחים על ערימת קש. ואז, משסיים לאכול, לאחר שחזר מסבב נדבות המזון שלו, הוא מתיישב ברגליים משוכלות, מחזיק את גופו זקוף, ומכונן קשב לפניו. לאחר שזנח תשוקות כלפי העולם, הוא שוהה עם תודעה חופשייה מתשוקות כאלה, ותודעתו חופשייה ומטוהרת מהן. לאחר שזנח זדון וכעס, הוא שוהה עם תודעה חופשייה מהם, מלא אהבה לרווחת כל היצורים החיים, ותודעתו מטוהרת מזדון-וכעס. לאחר שזנח עייפות-ועצלות, הוא שוהה עם תודעה חופשייה מהן, ובתפיסת אור, הוא בעל קשב והבנה מלאה, ותודעתו מטוהרת מעייפות-ועצלות. לאחר שזנח חרטה וחוסר-שקט, הוא שוהה עם תודעה חופשייה מהן, ובלב עם שלווה פנימית, תודעתו מטוהרת מחרטה וחוסר-שקט. לאחר שזנח ספק, הוא שוהה חסר ספק, ללא חוסר-וודאות לגבי אילו דברים מיטיבים, ותודעתו מטוהרת מספק.

לאחר שזנח את חמשת המכשולים הללו, ועל מנת להחליש את הפגמים המנטאליים באמצעות תובנה, הוא שוהה בהתפרשות תודעתו המלאה באהבה לרבע אחד, אז לשני, לשלישי, ולרביעי. וכך הוא ממשיך להתפרש אל כל העולם, מעלה, מטה, לרוחב ולכל מקום עם תודעה מלאת אהבה, מקיפה, שופעת, חסרת גבולות, נטולת זדון וכעס. והוא שוהה בהתפרשות תודעתו המלאה בחמלה לרבע אחד, אז לשני, לשלישי, ולרביעי. וכך הוא ממשיך להתפרש אל כל העולם, מעלה, מטה, לרוחב ולכל מקום עם תודעה מלאת חמלה, מקיפה, שופעת, חסרת גבולות, נטולת זדון וכעס. והוא שוהה בהתפרשות תודעתו המלאה בשמחה-לזולת לרבע אחד, אז לשני, לשלישי, ולרביעי. וכך הוא ממשיך להתפרש אל כל העולם, מעלה, מטה, לרוחב ולכל מקום עם תודעה מלאת שמחה-לזולת, מקיפה, שופעת, חסרת גבולות, נטולת זדון וכעס. והוא שוהה בהתפרשות תודעתו המלאה באיזון-מנטאלי לרבע אחד, אז לשני, לשלישי, ולרביעי. וכך הוא ממשיך להתפרש אל כל העולם, מעלה, מטה, לרוחב ולכל מקום עם תודעה מלאת איזון-מנטאלי, מקיפה, שופעת, חסרת גבולות, נטולת זדון וכעס.

מה דעתך, נִיגְרוֹדְהַה? האם הסגפנות הגבוהה מטוהרת באמצעות הדברים האלה או לא?"

"בוודאי שכן, אדוני, היא מגיעה לפיסגתה שם, חודרת אל הגרעין."

"לא, נִיגְרוֹדְהַה, היא אינה מגיעה לפיסגה שם, ואינה חודרת אל הגרעין. היא חדרה רק לקליפה הפנימית."

"אם כך, אדוני, כיצד סגפנות מגיעה לפיסגתה, חודרת אל הגרעין? יהיה טוב אם הבּוּדְּהַה המכובד היה גורם לסגפנות שלי להגיע לפיסגתה, לחדור אל הגרעין."

הטיהור העצמי המשני עד לסיבים העוטפים את הגרעין (parisuddhaphegguppattakathā)

"נִיגְרוֹדְהַה, קח לדוגמא את המקרה של סגפן השומר על הריסון בארבעה אופנים… (כמו פסקאות 16–17), נטול זדון-וכעס. הוא נזכר במספר רב של חיים קודמים—לידה אחת, שתי לידות, שלוש, ארבע, או חמש לידות, עשר, מאה, אלף, או מאה אלף לידות. 'אז זה היה שמי, זה היה שבט המוצא שלי, זה היה המראה שלי, זה היה המזון שלי, אלה היו חוויותיי של שמחה וכאב, זו הייתה תוחלת חיי. ועם מותי במקום ההוא, הופעתי במקום אחר, שם זה היה שמי… ולאחר מותי במקום ההוא, נולדתי מחדש כאן.' כך הוא נזכר בחיים קודמים שונים ורבים על צורותיהם ופרטיהם.

מה דעתך, נִיגְרוֹדְהַה? האם הסגפנות הגבוהה מטוהרת באמצעות הדברים האלה או לא?"

"בוודאי שכן, אדוני, היא מגיעה לפיסגתה שם, חודרת אל הגרעין."

"לא, נִיגְרוֹדְהַה, היא אינה מגיעה לפיסגה שם, ואינה חודרת אל הגרעין. היא הגיעה רק לסיבים העוטפים את הגרעין."

"אם כך, אדוני, כיצד הסגפנות מגיעה לפיסגתה, חודרת אל הגרעין? יהיה טוב אם הבּוּדְּהַה המכובד היה גורם לסגפנות שלי להגיע לפיסגתה, לחדור אל הגרעין."

הטיהור העצמי המשני עד לפיסגת הגרעין (parisuddhāggappattasārappattakathā)

"ובכן, נִיגְרוֹדְהַה, קח לדוגמא את המקרה של סגפן אשר שומר על הריסון בארבעה אופנים… (כמו פסקאות 16–17), נטול זדון וכעס… כך הוא נזכר בחיים קודמים שונים ורבים על צורותיהם ופרטיהם. ואז עם העין השמימית המזוככת, הוא רואה יצורים חיים מתים ונולדים: פשוטים ואצילים, מוצלחים ולא מוצלחים, ביעדים של אושר ואומללות בהתאם לפעולות שלהם. מה דעתך, נִיגְרוֹדְהַה? האם הסגפנות הגבוהה מטוהרת באמצעות הדברים האלה או לא?"

"בוודאי שכן, אדוני, היא מגיעה לפיסגתה שם, חודרת אל הגרעין."

"אכן כן, נִיגְרוֹדְהַה, כך הסגפנות הזו מטוהרת, מגיעה לפיסגתה, וחודרת אל הגרעין. וכך, נִיגְרוֹדְהַה, כאשר אתה שואל: 'מהי התורה הזו על פיה הבּוּדְּהַה המכובד מאמן את תלמידיו, ואשר התלמידים האלה שהוא מאמן כך מפיקים תועלת ממנה ומקבלים אותה כתמיכה המרכזית שלהם, וכחיים הרוחניים השלמים?' אני אומר שבאמצעות דבר מרחיק-לכת ומצויין יותר שאני מאמן אותם, באמצעותו הם מפיקים תועלת, מקבלים אותו כתמיכה המרכזית שלהם וכחיים הרוחניים השלמים."

לשמע הדבר הנוודים עשו המולה ורעש גדול, וקראו: "אנו ומורנו הרוסים! איננו יודעים דבר גבוה ומרחיק לכת יותר מתורתנו!"

התמוטטותו של נִיגְרוֹדְהַה (nigrodhassa pajjhāyanaṃ)

כאשר בעל-הבית סַנְדְהָאנַה הבין: 'הנוודים הרוחניים הללו בעלי ההשקפות האחרות בעצם מקשיבים ושמים לב לדבריו של הבּוּדְּהַה, והם מטים את תודעותיהם לחוכמה הגבוהה, הוא אמר לנִיגְרוֹדְהַה: "נִיגְרוֹדְהַה המכובד, אתה אמרת לי: 'הקשב נא, האם אתה יודע עם מי מדבר הפרוש גוֹטַמַה? עם מי הוא משוחח? ממי הוא מקבל את צלילות חוכמתו? חוכמתו של הפרוש גוֹטַמַה נהרסת בגלל חיי הבדידות, הוא אינו מורגל לאסיפות, אינו טוב בניהול שיחות, הוא לגמרי מנותק. כפי שביזון מסתובב בשוליים, כך גם עם הפרוש גוֹטַמַה.' וכעת, לאחר שהבּוּדְּהַה המכובד הגיע הנה, מדוע אינך מביך אותו בשאלה אחת ויחידה, והופך אותו במכה כאילו היה קערה ריקה?" לשמע הדברים השתתק נִיגְרוֹדְהַה, וישב שם מוטרד, בכתפיים שמוטות וראש תלוי, מושפל ומבולבל.

משראה את מצבו, אמר הבּוּדְּהַה: "נִיגְרוֹדְהַה, האם נכון שכך אמרת?"

"אדוני, אכן כך אמרתי, בשגגה, מתוך טיפשות ורשעות."

"מה דעתך, נִיגְרוֹדְהַה? האם אי פעם שמעת שנאמר על ידי נוודים רוחניים באים בימים, מכובדים, מורים של מורים, שאלו אשר בעבר היו אַרַהַנְטים, בּוּדְּהוֹת ערים בשלמות נהגו לשוחח כאשר נפגשו בקריאות וצעקות, ובעשיית המולה גדולה, ועסקו בנושאי שיחה לא נאותים… באופן שאתה ומוריך נוהגים לעשות? או האם הם בעצם אמרו שהמכובדים האלה חיפשו מקום מגורים ביער, במעבה הג'ונגל, שקט, ללא רעש, עם מעט קולות, הרחק מההמון הסואן, ללא הפרעות מאנשים, מקום המתאים היטב להתבודדות, כפי שאני עושה כעת?"

"אדוני, שמעתי שנאמר שהאַרַהַנְטים הללו, הבּוּדְּהוֹת הערים בשלמות לא התענגו בשיחות קולניות… אלא חיפשו מקום מגורים ביער… בדיוק כפי שהבּוּדְּהַה המכובד עושה כעת."

"נִיגְרוֹדְהַה, אתה אדם נבון ובוגר בשנותיך. האם אי פעם חשבת: 'הבּוּדְּהַה המכובד הוא ער ומלמד תורה של התעוררות, הוא בעל ריסון-עצמי ומלמד תורה של ריסון-עצמי, הוא שליו ומלמד תורה של שלווה. הוא הלך-מעבר ומלמד תורה של הליכה מעבר, הוא הגשים נִיבָּאנַה ומלמד תורה להגשמת נִיבָּאנַה'?"

ההגשמה של קץ החיים הרוחניים (brahmacariyapariyosānasacchikiriyā)

לשמע הדבר, אמר נִיגְרוֹדְהַה למכובד: "שגיתי, אדוני! טיפש, עיוור ומרושע הייתי, שדיברתי כך על הבּוּדְּהַה. אנא מהמכובד שיקבל הודאתי בטעות הזו, בכדי שארסן עצמי בעתיד!"

"אכן, נִיגְרוֹדְהַה, שגית בשל טיפשות, עיוורון ורשעות כאשר דיברת עלי כך. אך מאחר שאתה מזהה את טבע עבירתך ועושה תיקון כהלכה, אנו מקבלים את הודאתך. כיוון, נִיגְרוֹדְהַה, שזהו סימן להתקדמות במשמעת האציליים, אם מישהו מזהה את טבע עבירתו ועושה תיקון כהלכה, למען שירסן את עצמו בעתיד.

אך, נִיגְרוֹדְהַה אומר לך זאת: יבוא אלי אדם נבון והוא כנה, גלוי, וישיר—ואני אדריך אותו, אלמד אותו דְהַמַּה. אם הוא יתרגל את שלימדו אותו, תוך שבע שנים הוא ישיג בחיים האלה את מטרת החיים הרוחניים שאין שני לה, אשר למענה צעירים ממשפחות טובות יוצאים לפרישות מחיי-בית לחיי חסר-בית, באמצעות הידיעה וההבנה האישית שלו, ושם הוא ישהה. נניח לשבע שנים—תוך שש שנים… חמש שנים… ארבע שנים… שלוש שנים… שנתיים… שנה אחת… תוך שבעה חודשים… שישה חודשים… חמישה חודשים… ארבעה חודשים… שלושה חודשים… חודשיים… חודש אחד… חצי חודש… נניח לחצי חודש—תוך שבעה ימים הוא יוכל להשיג את המטרה הזו.

התמוטטותם של הנוודים הרוחניים (paribbājakānaṃ pajjhāyanaṃ)

נִיגְרוֹדְהַה, ייתכן ותחשוב: 'הפרוש גוֹטַמַה אומר זאת על מנת להשיג תלמידים.' אך אל לך להתייחס לזה כך. הנח למי שהוא מורך להיות מורך. או ייתכן ותחשוב: 'הוא מעוניין שנזנח את חוקינו.' אך אל לך להתייחס לזה כך. הנח לחוקיך להישאר חוקיך. או ייתכן ותחשוב: 'הוא רוצה שנוותר על דרך חיינו.' אך אל לך להתייחס לזה כך. הנח לדרך חייך להשאר כפי שהייתה. או ייתכן ותחשוב: 'הוא רוצה שנעשה דברים אשר אסורים על פי תורתנו, וכך נחשבים בקרבנו.' אך אל לך להתייחס לזה כך. הנח לדברים אותם אתה מחשיב כאסורים להישאר כך. או ייתכן ותחשוב: 'הוא רוצה להרחיק אותנו מדברים אשר על פי תורתנו נחשבים כטובים, וכך נחשבים גם בקרבנו.' אך אל לך להתייחס לזה כך. הנח למה שאתה מחשיב כטוב להמשיך להיות כך. נִיגְרוֹדְהַה, אינני מדבר מאף אחת מהסיבות הללו…

נִיגְרוֹדְהַה, ישנם דברים מזיקים שלא נזנחו, מוכתמים, המובילים ללידה מחדש, מפחידים, הגורמים לתוצאות מכאיבות בעתיד, המחוברים ללידה, הזדקנות ומוות. לשם כך הזניחה של הדברים האלה שאני מלמד את הדְהַמַּה. אם תתרגלו בהתאם, הדברים המוכתמים האלה יזנחו, והדברים הגורמים להיטהרות יתפתחו ויגדלו, וכולכם תשיגו ותשהו, בחיים אלה ממש, באמצעות תובנתכם והבנתכם האישית, במלוא החוכמה השלמה."

לשמע הדברים הללו נותרו הנוודים היושבים שותקים ומוטרדים, כתפיהם היו שמוטות, ראשיהם תלויים, מושפלים ומבולבלים—עד כדי כך היו תודעותיהם אחוזות על ידי מָארַה. והמכובד אמר: "כל אחד מאנשים השוטים הללו אחוז על ידי הרַשָע, כך שאף לא אחד מהם חושב 'הבה נלך בעקבות החיים הרוחניים המוצגים על ידי הפרוש גוֹטַמַה, כך שנלמד אותם—כיוון שמה כבר ישנו שבעה ימים?'"

אז, לאחר שקרא את שאגת האריה שלו בפארק אוּדוּמְבַּרִיקַה, התרומם הבּוּדְּהַה באוויר וריחף אל פסגת הנשרים. וגם בעל-הבית סַנְדְהָאנַה שב אל רָאגַ'גַהַה.