Dīgha Nikāya 31

Sigāla Sutta—סִיגָאלַה סוּטַּה

31. השיחה עם סִיגָאלַה

כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בחורשת הבמבוק, בשמורת הסנאים ליד רָאגַ'גָאהָא. באותה עת הצעיר סִיגָאלַה, בן בעל-בית, לאחר שקם בבוקר ויצא מרָאגַ'גָאהָא בשיער ובבגדים רטובים, קד בכפות ידיים צמודות בפני הכיוונים השונים—מזרח, דרום, מערב, צפון, נדיר, וזנית.

באותה עת, לאחר שלבש את גלימתו לפני הצהרים, לקח הבּוּדְּהַה את קערתו ונכנס אל רָאגַ'גָאהָא לסבב נדבות מזון. כאשר ראה את סִיגָאלַה קד באופן הזה, אמר לו:

"בן בעל-בית, מדוע לאחר שקמת בבוקר ויצאת מרָאגַ'גָאהָא בשיער ובגדים רטובים, קדת בכפות ידיים צמודות בפני הכיוונים השונים—המזרח, הדרום, המערב, הצפון, הנדיר, והזנית?"

"אדוני, בזמן שאבי גסס, הוא אמר לי כך: 'בני היקר, עליך לסגוד את ששת הכיוונים.' ואני, מתוך כבוד לבקשת אבי, נוהג לקום השכם בבוקר, לצאת מרָאגַ'גָאהָא בשיער ובבגדים רטובים ולקוד בכפות ידיים צמודות בפני ששת הכיוונים האלה."

ששת הכיוונים (cha disā)

"בן בעל-בית, לא כך יש לסגוד את ששת הכיוונים על פי תורת האציליים."

"אם כך, אדוני, כיצד יש לסגוד את ששת הכיוונים על פי תורת האציליים? טוב יהיה אם הבּוּדְּהַה ילמד אותי את התורה ויציג בפני את הדרך הנאותה לסגוד את ששת הכיוונים על פי תורת האציליים."

"אם כך, בן בעל-בית, הקשב היטב בזמן שאדבר."

"כן, אדוני", השיב סִיגָאלַה הצעיר והבּוּדְּהַה אמר:

"בן בעל-בית, בזניחת ארבע הפעולות המשחיתות, באי ביצוע מעשים רעים מארבע סיבות, באי הליכה בשש דרכים לאבדון—בהמנעות מארבע עשר דרכים רעות אלו, התלמיד האצילי מכסה את ששת הכיוונים, והופך לכובש שני העולמות: יהיה לו טוב בעולם הזה ובעולם הבא. ובמותו, לאחר התפרקות הגוף, הוא יוולד מחדש בעולם שמימי של אושר.

ארבע הפעולות המשחיתות (cattārokammakilesā)

מהן ארבע הפעולות המשחיתות אותן זנח? השמדת חיים היא אחת, גניבה היא אחת נוספת, ניאוף הוא אחת נוספת ואמירת שקר היא אחת נוספת. אלה הן ארבע הפעולות המשחיתות אותן זנח.

כך אמר הבּוּדְּהַה, ולאחר שאמר זאת, הוסיף המורה:

הרג, גניבה, שקר וניאוף,
אותן החכם מוכיח.

ארבע הסיבות (catuṭṭhānaṃ)

מהן ארבע הסיבות לביצוע מעשי רשע מהן הוא נמנע? מעשה רע נובע מתאווה, נובע מכעס, נובע מטפשות, נובע מפחד. אך אם התלמיד האצילי לא פועל מתוך תאווה, כעס, טפשות או פחד, הוא לא יעשה רע מאף אחת מארבע הסיבות הללו." כך אמר המכובד.

כך אמר הבּוּדְּהַה, ולאחר שאמר זאת, הוסיף המורה:

"תאווה, כעס, פחד, או טפשות,
מי שמפר את חוק הדְהַמַּה באמצעות אלו,
מפסיד את כל תהילתו,
כמו הירח בתקופת ההתרוקנות.

תאווה, כעס, פחד, או טפשות
מי שאף פעם לא מתפתה לאלו,
תמיד מתעצם בתהילתו וטוב ליבו,
כמו הירח בתקופת ההתמלאות.

שש הדרכים לאבדון (cha apāyamukhāni)

ומה הן שש הדרכים לאבדון מהן הוא נמנע? התמכרות למשקאות משכרים וסמים הגורמים לטשטוש ופִּזּוּר-הדעת, שיטוט ברחובות בשעות לא נאותות, ביקורים תדירים במופעים ובירידים, התמכרות להימורים, התרועעות בחברה רעה, וחוסר מעש באופן שגרתי.

ששת החסרונות בהתמכרות למשכרים (surāmerayassa cha ādīnavā)

אלה ששת החסרונות בהתמכרות למשכרים: אובדן רכוש וכסף בהווה, ריבוי סכסוכים, נטייה למחלות, הפסד שם טוב, חשיפת גוף לא נאותה, רפיון הדעת.

ששת החסרונות בשיטוט בשעות לא נאותות (vikālacariyāya cha ādīnavā)

אלה ששת החסרונות בשיטוט ברחובות בשעות לא נאותות: הוא עצמו לא מוגן ולא בטוח, כך גם אשתו וילדיו, וכך גם רכושו, הוא חשוד בביצוע פשעים, הוא חשוף לשמועות שקריות, הוא חשוף לאי נעימויות שונות.

ששת החסרונות בביקור תדיר במופעים ובירידים (samajjābhicaraṇassa cha ādīnavā)

מהן ששת החסרונות בביקור תדיר במופעים ובירידים? הוא תמיד חושב: 'היכן יש ריקודים? היכן יש שירה? היכן מנגנים מוזיקה? היכן מקריאים סיפורים? היכן מוחאים כף? היכן מתופפים?'

ששת החסרונות בעיסוק בהימורים (jūtappamādassa cha ādīnavā)

מהן ששת החסרונות בעיסוק בהימורים? המנצח יוצר אויבים, המפסיד מקונן על הפסדו, הוא מבזבז את רכושו בהווה, לא סומכים על דבריו באסיפות, ידידיו ומכריו בזים לו, לא מחפשים לו שידוך לחתונה כיוון שלא ניתן להבטיח שידאג לאישה.

ששת החסרונות בהתחברות עם חברים רעים (pāpamittatāya cha ādīnavā)

מהן ששת החסרונות בהתחברות עם חברים רעים? כל מהמר, כל גרגרן, כל שיכור, כל נוכל, כל רמאי, כל בריון—הוא חברו ושותפו.

ששת החסרונות בעצלות (ālasyassa cha ādīnavā)

מהן ששת החסרונות בעצלות? במחשבה 'קר מדי' הוא אינו עובד, או במחשבה 'חם מידי' הוא אינו עובד. במחשבה 'מוקדם מידי' הוא אינו עובד, או במחשבה 'מאוחר מידי' הוא אינו עובד. במחשבה 'אני רעב מידי' הוא אנו עובד, או במחשבה 'אני מלא מידי' הוא אינו עובד."

כך אמר המכובד.

ולאחר שאמר זאת הבּוּדְּהַה, עוד הוסיף המורה:

חלקם רק חברים לשתייה,
וחלקם מכריזים 'חבר, חבר' רק בפניך,
אך אלה שחבריך בעת צרה—
הם לדידם החברים האמיתיים.

שינה מאוחרת, ניאוף,
התחלת מריבות, עשיית רע,
חברים רעים וקמצנות—
שישה אלה הורסים אדם.

המתרועע עם אנשים רעים
ומבזבז את זמנו במעשים רעים—
גם בעולם הזה וגם בעולם הבא
יסבול ממזל רע.

משחק בקוביות, נשים מופקרות, וגם שתייה,
ריקודים, שירה, שינה במהלך היום,
שיטוט בזמנים לא נאותים, חברים רעים,
וקמצנות—אלו הורסים אדם.

הוא משחק בקוביות ושותה משקאות משכרים,
ומבלה עם נשות אהובות של אחרים—
הוא הולך בדרך השפלה והבזויה
ונמוג כמו הירח בתקופת ההתרוקנות.

השיכור, מרושש וחסר כל,
תמיד צמא בעודו שותה,
כאבן במים שוקע בחובות—
בקרוב ישללו ממנו כל קרוביו.

הוא שמבלה את ימיו בשינה,
והופך את הלילות לזמן הקימה שלו,
תמיד שיכור ותאוותן—
הוא אינו יכול לנהל בית הגון.

'קר מידי! חם מידי! מאוחר מידי!' הם קוראים,
כך דוחים את כל מטלותיהם—
עד שכל הזדמנות לעשות טוב
שהייתה יכולה להיות להם, חומקת מהם.

אך הוא אשר אינו מייחס חשיבות לקור וחום
יותר מלקש, כאדם הגון
לוקח את המטלה על עצמו—
שמחתו לעולם לא תפחת.

חבר כזב (mittapatirūpakā)

בן בעל-בית, את הארבעה האלה ניתן לראות כאויבים במסווה של חברים: האדם שלוקח הכל, הדברן הגדול, החנפן, והחבר-לבזבוזים.

את האדם שלוקח הכל ניתן לראות כאויב במסווה של חבר בשל ארבע סיבות: הוא לוקח כל דבר, הוא דורש הרבה ונותן מעט מאוד, מה שהוא חייב לעשות—הוא עושה מתוך פחד, והוא מחפש את טובתו בלבד.

את הדברן הגדול ניתן לראות כאויב במסווה של חבר בשל ארבע סיבות: הוא מדבר על טובות שנעשו בעבר, הוא מדבר על טובות שיעשה בעתיד, הוא יוצא בהצהרות ריקות של רצון טוב, וכאשר דבר צריך להעשות בהווה—הוא מתנצל שאינו יכול לעשות זאת בשל בעיה כלשהי.

את החנפן ניתן לראות כאויב במסווה של חבר בשל ארבע סיבות: הוא מסכים למעשים רעים, הוא מסתייג ממעשים טובים, הוא משבח אותך בפניך, והוא משמיץ אותך מאחורי גבך.

את החבר-לבזבוזים ניתן לראות כאויב במסווה של חבר בשל ארבע סיבות: הוא חובר אליך לשתיית משקאות משכרים, לשיטוט ברחובות בזמנים לא נאותים, לביקורים תדירים במופעים וירידים, ולבילוי בהימורים." כך אמר המכובד.

ולאחר שאמר זאת הבּוּדְּהַה עוד הוסיף המורה:

החבר שמחפש מה הוא יכול להשיג,
החבר שמדבר רק מילים ריקות,
החבר שרק מתחנף אליך,
החבר לבזבזנות—
ארבעה אלה הם בעצם אויבים, לא חברים.

כאשר האדם החכם מכיר בכך,
עליו להתרחק מהם ככל שיוכל
כמו משביל מסוכן ומפחיד.

חבר אמת (suhadamitto)

בן בעל-בית, את הארבעה האלה ניתן לראות כחברים נאמנים: החבר שעוזר, החבר השותף באושר ובצער, החבר שמצביע על טובתך, והחבר שאוהד ותומך.

את החבר העוזר ניתן לראות כחבר נאמן בשל ארבע סיבות: הוא משגיח עליך כשאתה לא ערני, הוא משגיח על רכושך כשאתה לא ערני, הוא מהווה לך מבטח כאשר אתה מפחד, וכאשר יש לעשות דבר מה הוא עושה עבורך כפול ממה שביקשת.

את החבר השותף באושר ובצער ניתן לראות כחבר נאמן בשל ארבע סיבות: הוא חולק איתך את סודותיו, הוא שומר על סודותיך, הוא אינו נוטש אותך כאשר פוקד אותך אסון, הוא אפילו יקריב את חייו למענך.

את החבר שמצביע על טובתך ניתן לראות כחבר נאמן בשל ארבע סיבות: הוא שומר עליך מלעשות רע, הוא תומך בך בעשיית טוב, הוא מיידע אותך במה שאינך יודע, הוא מציג בפניך את הדרך לעולם שמימי.

את החבר האוהד והתומך ניתן לראות כחבר נאמן בשל ארבע סיבות: הוא אינו שמח כשאתה במצוקה, הוא שמח כשמזלך צולח, הוא עוצר אחרים מלדבר עליך רעות, הוא משבח אחרים המדברים עליך טובות." כך אמר המכובד.

ולאחר שאמר זאת הבּוּדְּהַה, עוד הוסיף המורה:

"החבר שעוזר,
החבר באושר ובצער,
החבר שמראה את הדרך הנכונה,
החבר שמלא אהדה:

על החכם לדעת את ערכם האמיתי
של ארבעת החברים האלה,
ולהוקירם היטב,
כפי שאם את בנה היקר.

החכם המאומן והממושמע
זורח כמשואת אש.
הוא אוסף הון כמו שדבורה
אוספת דבש, והוא צומח
כתל-נמלים הגדל במהירות.

כאשר הון מושג כך, בעל-הבית
יכול להקדיש אותו לטובת אנשיו.
עליו לחלק את הונו לארבעה:
בחלק אחד ישתמש לצרכיו האישיים,

שני חלקים הוא ישקיע בעבודה,
ואת החלק הרביעי הוא ישמור בצד
כחיסכון לזמנים קשים.

כיסוי ששת הכיוונים (chaddisāpaṭicchādanakaṇḍaṃ)

וכעת, בן בעל-בית, כיצד תלמיד אצילי מכסה את ששת הכיוונים? יש להתייחס לשישה דברים אלה כששת הכיוונים: המזרח מציין את אביו ואמו, הדרום מציין מורים, המערב מציין רעיה וילדים, הצפון מציין חברים וידידים, הנדיר מציין משרתים, עובדים ועוזרים, הזנית מציינת פרושים וברהמינים.

ישנן חמש דרכים בהן על בן לדאוג להוריו ככיוון מזרח: עליו לחשוב 'כפי שהם טיפלו בי, כך אני אטפל בהם. אני אעשה את חובותיהם עבורם. אשמור על המסורת המשפחתית. אהיה ראוי לירושתי. לאחר פטירתם של הוריי אחלק נדבות לזכותם.' וישנן חמש דרכים בהן על ההורים לגמול לילדם, אשר כך דואג להם ככיוון מזרח: הם מרחיקים אותו מעשיית רע, תומכים בו בעשיית טוב, מלמדים אותו מקצוע, מוצאים לו שידוך הולם, וברגע המתאים מעבירים לו את ירושתו. בדרך זו כיוון מזרח מכוסה, שליו ונטול פחד.

ישנן חמש דרכים בהן על תלמידים לדאוג למוריהם ככיוון דרום: בקימה ממקומם לאות כבוד, בהמתנה להם, בהיותם קשובים, במתן שירות, בהתמחות במיומנויות אותן הם מלמדים. וישנן חמש דרכים בהן על המורים לגמול לתלמידים אשר כך דואגים להם ככיוון דרום: הם נותנים הסברים מעמיקים, מוודאים שהתלמידים הבינו את שהיה עליהם להבין, מעניקים להם בסיס איתן בכל המיומנויות, ממליצים עליהם לחבריהם ועמיתיהם, ודואגים לבטחונם בכל הכיוונים. בדרך זו כיוון דרום מכוסה, שליו ונטול פחד.

ישנן חמש דרכים בהן על בעל לדאוג לרעיתו ככיוון מערב: במתן כבוד, באי זלזול בה, בהיותו נאמן לה, בהענקת סמכויות, בהענקת תכשיטים. וישנן חמש דרכים בהן על רעיה לגמול לבעלה, אשר כך דואג לה ככיוון מערב: על ידי ארגון עבודתה כראוי, בהתנהגות לבבית כלפי המשרתים, בהיותה נאמנה לו, בשמירה על המלאיים, בהיותה מיומנת וחרוצה בכל שעליה לעשות. בדרך זו כיוון מערב מכוסה, שליו ונטול פחד.

ישנן חמש דרכים בהן על אדם לדאוג לחבריו ועמיתיו ככיוון צפון: במתנות, בדברי נועם, בשמירה על רכושם, בהתייחסות אליהם כאל עצמו, ובעמידה בדבריו. וישנן חמש דרכים בהן על חברים ועמיתים לגמול לאדם, אשר כך דואג להם ככיוון צפון: בהשגחה עליו כאשר הוא אינו ערני, בהשגחה על רכושו כאשר הוא אינו עירני, בהיותם מבטחו בעת פחד, באי נטישתו כאשר הוא בצרה, ובדאגה לילדיו. בדרך זו כיוון צפון מכוסה, שליו ונטול פחד.

ישנן חמש דרכים בהן על אדון לדאוג למשרתיו ועובדיו ככיוון נדיר: במינוי העבודה בהתאם ליכולתם, באספקת מזון ושכר, בטיפול בהם כשהם חולים, בהתחלקות איתם במטעמים מיוחדים, ובהענקת חופשים בזמן הנכון. וישנן חמש דרכים בהן על משרתים ועובדים לגמול לאדון, אשר כך דואג להם ככיוון נדיר: הם משכימים קום לפניו, הולכים לישון אחריו, לוקחים רק את מה שניתן להם, עושים את עבודתם כראוי, ודואגים לשבחו ולשמו הטוב. בדרך זו כיוון נדיר מכוסה, שליו ונטול פחד.

ישנן חמש דרכים בהן על אדם לדאוג לפרושים וברהמינים ככיוון זנית: בטוב-לב במעשה, בדיבור ובמחשבה, בפתיחת ביתו בפניהם, באספקת צרכיהם הגופניים. והפרושים והברהמינים, אשר כך הוא דואג להם ככיוון זנית, גומלים לו בשש דרכים: הם ירסנו אותו מעשיית רע, יעודדו אותו לעשות טוב, נוהגים בחמלה חסרת גבולות כלפיו, מלמדים אותו מה שלא שמע, ומצביעים על הדרך לעולם שמימי. בדרך זו כיוון זנית מכוסה, שליו ונטול פחד." כך אמר המכובד.

ולאחר שאמר זאת הבּוּדְּהַה, עוד הוסיף המורה:

"אם ואב הם המזרח,
מורים הם הדרום,
רעיה וילדים הם המערב,
חברים ועמיתים הם הצפון,
משרתים ועובדים מתחת,
פרושים וברהמינים הם מעל.

את הכיוונים האלה על
בן שבט לכבד באמת.
הוא החכם והממושמע,
טוב-לב, נבון,
עניו ונטול גאווה,
אדם כמותו יזכה לכבוד.

משכים קום, דוחה עצלות בשאט נפש,
בלתי מעורער בעת צרה,
בעל התנהגות חסרת פגמים, בעל תושיה,
אדם כמותו יזכה לכבוד.

מתחבר ושומר על חברויות,
מכניס אורחים ומארח ללא קמצנות,
מדריך, הוגה וחבר,
אדם כמותו יזכה לכבוד.

מעניק מתנות ומדבר בנועם,
חיים הנעשים היטב לטובת אחרים,
הוגן בכל דבר,
חסר פניות על פי הנדרש בכל מקרה:

דברים אלה גורמים לעולם לנוע,
כמו פין המרכז של גלגל מרכבה.
אם לא היו קיימים הדברים האלה,
אף אם לא הייתה מקבלת מבנה
כל כבוד או הוקרה,
וגם לא אב, כפי שמגיע להם.

אך כיוון שהחכם מעריך
ומוקיר מאוד את התכונות הללו,
הן מקבלות חשיבות,
ומהוללות בצדק על ידי כולם."

לשמע הדברים אמר סִיגָאלַה למכובד: "מצוין, אדוני, מצוין אדוני! בדיוק כמו ליישר מה שהפוך, או לחשוף מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להחזיק מנורה במקום חשוך כך שבעלי עיניים יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדְהַמַּה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה, ובקהילת הנזירים. יקבל נא אותי המכובד כתומך מעתה ועד סוף חיי!"